#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפד. הגביה ארנק ליטול ממנו דינר. מה הדין ומדוע? 	"למ""ד שליחות יד אינה צריכה חסרון חייב. למ""ד שצריכה חסרון הסתפק רב אשי אם דוקא יין אינו נשמר אלא אגב יין וחייב אפילו לא נטל בפועל אבל דינר נשמר לבדו ולא הוי כנוטל ומניח בארנק או שכיס מלא נראה ומשתמר ואין נוח להיות נאבד כדינר יחידי ויחשב כנטל והניח, ולא נפשט."	"ב""מ מד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפה. מה חידשה המשנה באומרה 1) הזהב קונה את הכסף 2) הנחושת קונה את הכסף 3) מעות רעות קונות את היפות 4) אסימון קונה את המטבע? (מד.- מד: ותוס')	"1) שכסף שחריף הוי טבעא וזהב דלא חריף הוי פירא. ולא כילדותיה דרבי דסבר שזהב שחשוב הוי טבעא וכסף שלא חשיב הוי פירא.2) שאע""ג שבמקום שיוצאים פרוטות נחושת הם חריפים יותר מכסף בכל זאת הוו פירא משום שיש מקומות שאינם יוצאים. ולילדותיה דרבי, שאפילו שלגבי זהב הוי כסף פירא, לגבי נחושת הוי טיבעא.3) לפרש""י שהכוונה למעות שנפסלו, קשה. לפי' התוס' (ד""ה הנחושת) היינו מעות שיוצאות בדוחק, והחידוש דהוי פירי. 4) לפרש""י שמפרש שאסימון עשוי כתיקון המטבע היוצאת בעיר ואין חסר רק צורה אשמועינן דאפ""ה הוי פירי אע""ג דאינו חסר כ""א מעט דבדבר מועט יטביעו הרבה מהם. ולפי' ר""ת שמפרש שאסימון יש עליו צורה ואינה יוצאה בהוצאה צ""ל שיוצאת בדוחק אך לא כל כך בדוחק כמו מעות הרעות ואפ""ה מקרי פירי."	"ב""מ מד.- מד: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קפו. רב לוה מעות זהב והתייקרו. מה פסקו לו ומדוע, ומדוע הסתפק רב הרי זו משנה מפורשת? 	"פסקו לו שיחזירם במלואם. והטעם בהו""א כיון דדהבא טבעא הוי א""כ אין איסור של סאה בסאה, ולמסקנא אפי' דדהבא פירא הוי כיון שלרב היו דינרים כשלוה את אלו, וגבי סאה בסאה תנן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח, שאלו שבידו נקנין למלוה וברשותו הוקרו, דריבית סאה בסאה דרבנן ובכי האי לא גזור. כתבו התוס' (ד""ה נעשה) דאע""ג שזו משנה מפורשת רב הסתפק דשמא הלכה כהלל שאוסר, שנחלקו אמוראים אם הלכה כהלל <sup>קיט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיט.  הקשה הרשב""א מעיקרא מה סבר כשלוה, ותירץ דמעיקרא הוה פשיטא ליה כת""ק, ולבסוף הסתפק כנ""ל.</span>"	"ב""מ מד: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קפז. למאי נפק""מ אמרה הברייתא שאיסר אחד מעשרים וארבעה בדינר של כסף? "	"רש""י פירש שאם מכר לו דינר ביותר מכ""ד איסרים נתאנה לוקח, ואם יש אונאה שתות יחזיר. והתוס' (ד""ה למקח) פירשו שאם מכר לו חפץ בכ""ד איסרים כשהיו כ""ד בדינר ואח""כ הוזלו והיו ל""ב בדינר אינו יכול לפטור עצמו בכ""ד איסרים אלא יתן לו דינר כסף או ל""ב איסרים. ובתוד""ה אחד כתבו שנפק""מ נמי לקידושי אשה."	"ב""מ מד: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצ. בית שמאי אומרים לא יעשה אדם סלעים דינרים ובית הלל מתירים. מה המחלוקת (3) ומה הם סוברים לענין חילול פירות על דינרי זהב? 	"1) לר' יוחנן לב""ש כסף נחשב מעות וזהב פירות ואין מחללים מעות על פירות חוץ לירושלים. ולב""ה כסף נחשב פירות וזהב מעות ומחללים פירות במעות. ולכו""ע אפשר לחלל פירות על דינרי זהב. ולר""ל אף בפירות על דינרים מחלוקת שלב""ש דינרים פירא ואי אפשר ולב""ה טבעא ואפשר.2) לר' יוחנן לב""ש כסף ראשון שחללת הפירות עליהם אתה צריך לצור בידך ולהוליך ולא שתחלל אותו כסף על כסף אחר. ולב""ה כסף יתירא כתיב בפרשה ואפילו כסף שני אבל פירות על דינרים לכו""ע מחללים דאכתי כסף ראשון הוא. ולר""ל אף בפירות על דינרים מחלוקת שלב""ש משום שזהב פירא לא מתחלל עליה מעשר, ולב""ה טבעא ומתחלל. ולשון זה נדחתה ולכו""ע הכסף כסף ריבה ואפילו כסף שני.3) לר' יוחנן לב""ש גזרו שמא ישהה עליותיו, דזימנין דלא מלו זוזי בדינרא ולא מסיק. וב""ה סברי דלא גזרינן שמא ישהה עליותיו, דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק להו. ולכו""ע פירות על דינרים מחללים שכיון שנרקבים אינו משהם. ולר""ל אפילו בפירות על דינרים מחלוקת שב""ש סוברים שאף פירות עלול לשהות."	"ב""מ מד: - מה:"		
